הרמת מסך, באילו מקרים תוגש תביעה אישית נגד מעסיק?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5

אחד העקרונות המרכזיים ביותר בדיני התאגידים הוא עיקרון האחריות המוגבלת. עיקרון זה יוצר מסך בין נכסי חברה בע"מ לבין נכסי בעל מניות בחברה ולצד עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, הוא הכרחי לעסקים. מרבית העסקים מתנהלים באמצעות הלוואות וחשוב כי המלווה יוכל להעריך את הסיכון בהלוואה בהתאם לסיכון העסקי בלבד, מבלי הצורך להתחשב בסיכונים האישיים של בעלי העסק.

אולם עקרונות אלה עשויים לעורר מצבים בעייתיים שונים. כך למשל, יתכן מצב שבו מעביד שהוא חברה בע"מ, יכריז על פירוק החברה בפשיטת רגל, כשהוא מותיר חברה ריקה וחובות לעובדיו בעוד שהוא ממשיך בחייו הנוחים וממשיך להפעיל עסקים אחרים תחת חברות אחרות. כפתרון לכך, במצבים מסוימים, מכיר הדין באפשרות של הרמת מסך ההתאגדות ומתן אפשרות לנושי חברה לתבוע באופן אישי את בעל מניות החברה.

מה קורה כאשר חברה מתפרקת?

כאשר חברה מגיעה למצב של חדלות פירעון ומתפרקת, נושי החברה השונים, שהם רשויות, ספקים, עובדים וכדומה, זכאים לקבל את חוב החברה כלפיהם, לפי סדר מסוים. במצב זה, בדרך כלל אין מספיק כסף בחברה כדי לפרוע את החובות כלפי כל הנושים, במצב של חדלות פירעון, ועל כן סדר הנשייה הוא חשוב ומשמעותי. הנושים המובטחים באמצעות משכון או בטוחה הם הראשונים בתור, אחריהם נושים בדין קדימה ולבסוף, כל יתר הנושים.

עובדים הם נושי החברה לכל דבר ואף מוגדרים לפי החוק כנושים בדין קדימה. אולם, בהרבה מצבים החברה נותרת ריקה לחלוטין ואין לעובדים ממי להיפרע ולקבל פיצויי פיטורין, וזכויות סוציאליות נוספות. במצב זה, האפשרות היחידה להיפרע תהיה תביעה אישית נגד המעביד. תביעה כזו תתאפשר רק באמצעות "הרמת מסך".

מהי הרמת מסך?

סעיף 6(א) לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה, אם הוא מוצא בנסיבות העניין כי צודק ונכון לעשות זאת, במקרים חריגים שבהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה, תוך נקיטת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לפרוע חובותיה, כל עוד בעל המניה מודע לשימוש זה.

במהלך השנים, הפסיקה הכירה בכמה עילות להרמת מסך, בכלל זה הוכרו העילות הבאות:

• תרמית: שימוש בחברה לצורך תרמית יגרור הרמת מסך על ידי בית המשפט. למשל, כאשר השימוש בחברה היה לצורך הונאה, כאשר אדם מקים חברה לצורך תרמית בלבד- רוכש סחורה מספק ומפרק את החברה כאשר מראש לא הייתה לו כוונה להחזיר את חובו לאותו ספק.

• עקיפת הוראת חוק: עילה נוספת להרמת מסך היא כאשר משתמשים בחברה כדי לעקוף הוראת חוק מסוימת. מדובר למעשה בתרמית מול המחוקק.

• עילת המימון הדק: נטילת סיכון בלתי סביר לפרוע את החובות

.
לפיכך, במקרה שהתנהלות המעביד תואמת את העילות להרמת מסך, יאפשר בית המשפט לנושים בכלל ולעובדים בפרט לתבוע תביעה אישית נגד המעביד כדי שישלם את חוב החברה כלפיהם. כאשר מדובר בעובדים, הפסיקה מדגישה כי חובת המעביד כלפיהם היא מוגברת. על כן, כאשר הנושים התובעים את הרמת המסך הם עובדי החברה, יתכן כי בחינת התקיימות אחת מהעילות להרמת מסך תהיה קשוחה יותר. כך למשל, יתכן כי אותה התנהלות פיננסית של חברה תיחשב למימון דק וכעילה להרמת מסך כאשר הנושים עם עובדי החברה ולא תיחשב כעילה כזו כאשר מדובר בנושים אחרים.

אחריות אישית של נושא משרה בחברה

מלבד הרמת המסך בין החברה לבעלי המניות שלה, יתכן מצב שבו תוטל אחריות אישית על אחד ממארגני החברה, כמו המנהל. הפסיקה הכירה באחריות האישית של מנהלים בחברה בתביעות נזיקיות וחוזיות בעיקר, כאשר אורגן החברה ביצע עוולה או יצר מצג שווא מכוון אל מול לקוח. אם לעובד יש תביעה נזיקית כנגד החברה ובמנהל מתקיימים יסודות העוולה הנזיקית, יכול אותו עובד, ככל הנראה, להגיש תביעה אישית נגד אותו מנהל.

תכונות האחריות המוגבלת והאישיות המשפטית הנפרדת של החברה הן הכרחיות למהלך התקין של העסקים, אך עשויות להביא לתוצאות קשות עבור נושים, בעיקר כאשר מדובר בעובדים. כאשר נפל פגם בהתנהלות החברה, אשר הוביל לחדלות פירעונה, יתכן כי בית המשפט ירים את מסך ההתאגדות בין החברה לבעלי מניותיה, דבר אשר יאפשר תביעה אישית נגד בעלי המניות בחברה כאשר החברה ריקה ולא ניתן להיפרע ממנה. אפשרות נוספות היא תביעה אישית נגד אורגן של החברה, אולם תביעה זו תיתכן, אם בכלל, כאשר אותו אורגן ביצע עוולה נזיקית כלשהי.