www.ovdim.org.il

הטרדה מינית בעבודה תוך ניצול ``יחסי השפעה``, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

כדי שהצעות או התייחסויות חוזרות ונשנות על רקע מיני ייחשבו להטרדה מינית על פי חוק, המוטרד או המוטרדת מחויבים להראות למטריד שהם אינם מעוניינים בהתייחסויות או בהצעות כאמור. עם זאת, הצעות או התייחסויות שהופנו כלפי עובדת או עובד במסגרת יחסי עבודה תוך ניצול יחסי מרות יחשבו להטרדה מינית גם במקרה שהמוטרדת או המוטרד לא הראו למטריד כי הם לא מעוניינים בהן.


מהם "יחסי השפעה" במקום העבודה?


מתעוררת השאלה מה הדין לגבי מצב שבו לא קיימים יחסי מרות מובהקים בין המוטרדת לבין המטריד, אך התקיימו ביניהם "יחסי השפעה". יחסי השפעה במקום העבודה ממוקמים בתווך שבין היעדר מרות - חברים לעבודה שמעמדם זהה, לבין יחסי מרות שבין ממונה לבין כפוף לו.


יחסי השפעה יכולים להיווצר כאשר יש בין הצדדים פערים מקצועיים או פערי מעמד במקום העבודה. מבחינה מקצועית יחסי השפעה יכולים להתבטא בכך שלמטריד יש ניסיון רב יותר בתחום המקצועי ובמידת חשיבותו המקצועית במקום העבודה. פערי הכוחות מבחינה מקצועית יכולים לבוא לידי ביטוי גם במהות התפקיד עצמו כאשר התפקיד שביצע המטריד במקום העבודה הוא עיקרי ומוערך יותר לעומת תפקידה של המוטרדת.


אם מדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי עובד בעל השפעה, רף ההוכחה הנדרש מהמוטרדת בנוגע להוכחה כי הראתה למטריד שאינה מעוניינת, הוא נמוך יותר לעומת הרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד שמעמדו בעבודה זהה למעמד שלה. ככל שיחסי ההשפעה במקום העבודה הם משמעותיים וחזקים יותר כך הרף להוכחה כי המוטרד הראה שלא היה מעוניין, יהיה נמוך יותר.


פיצוי בסך 160 אלף שקלים למלצרית שהוטרדה על ידי שף שעובד במלון


בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור שהגישה מלצרית לשעבר בבית מלון בעיר אילת לאחר שבית הדין האזורי בבאר שבע דחה את תביעתה לפיצויים בגין הטרדה מינית מכוח החוק למניעת הטרדה מינית. בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי התנהגותו של השף כלפי המלצרית אשר כללה בין היתר ניסיונות לנשק אותה ונגיעות בירכה מהווים הטרדה מינית מאחר שהם נחשבים למעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני והתייחסות משפילה או מבזה.


עוד נקבע בפסק הדין כי למרות העובדה שבין המלצרית לבין השף לא היו יחסי מרות, התקיימו ביניהם יחסי השפעה שעם התקיימם רף ההוכחה אשר מוטל על המוטרדת להוכיח כי הראתה למטריד שאינה מעוניינת הוא נמוך יותר מהרף המוטל על מוטרדת שהוטרדה על ידי עובד שמעמדו זהה למעמד שלה.


מה ייחשב לביטוי מספק להוכחת התנגדות להתנהגות פוגענית במסגרת "יחסי השפעה"?


בהתחשב בכך שלצורך הוכחת הטרדה מינית במסגרת יחסי השפעה המוטרדת צריכה לעמוד ברף מרוכך להוכחת ביטוי חיצוני להתנגדותה כאמור, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי די בכך שהעובדת עזבה את המסיבה לאחר שהשף ניסה לנשקה וניסתה להתרחק ממנו ככל האפשר, כדי להוכיח קיומו של ביטוי חיצוני להתנגדות למעשיו של השף. נוסף על כך נקבע כי גם המגע של השף בירכה של המלצרית ברכב נחשב להתייחסות או הצעה בעלת אופני מיני אשר עולה לכדי הטרדה מינית.


בכל הקשור לאחריות המעסיק להטרדה המינית, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על בית המלון מוטל נטל מוגבר למניעת הטרדה מינית, אך הוא לא נקט באמצעים סבירים לצורך מניעת הטרדה מינית בקרב העובדים. עוד נקבע כי לא הוכח שהמעסיק דרש באופן ישיר ואישי מכל ממונה ומכל עובד להימנע מהטרדה מינית, ליידע את העובדים אודות התופעה ולגבי אופן הטיפול בה, לתלות תקנון למניעת הטרדה מינית במקום העבודה במקום בולט לעין ולהתאים את התקנון למקום העבודה.

 

עוד נקבע שלא הוכח כי המעסיק קיים פעולות הסברה והדרכה באשר למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה ולא קיים בקרה על מודעותם של העובדים לנושא איסור הטרדה מינית בעבודה.

 

פגמים בהתנהלות המעסיק בטיפול בתלונה על הטרדה מינית


בית הדין הארצי לעבודה קבע גם כי נפלו פגמים בהתנהלות המעסיק בטיפול בתלונה על הטרדה מינית מאחר שנמצאו פערים בין תוכן הפרוטוקולים של הליך הבירור לבין מכתב סיכום ההמלצות שהוציא המעסיק. כמו כן נקבע כי המעסיק לא זימן את חברתה של המלצרית לשיחה ולא בדק את התיעוד ממצלמות האבטחה במלון והמלצרית לא קיבלה החלטה סופית מנומקת בכתב בנוגע לתלונה שהגישה נגד השף.


בסופו של דבר, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי השף יפצה את המלצרית בסך של 40 אלף שקלים בגין ההטרדה המינית והמעסיק חויב לפצותה בסך של 120 אלף שקלים בגין הפרת חובותיו למניעת הטרדה מינית ובשל אופן הטיפול הלקוי שלו בתלונה שהגישה.


ע"ע 35999-10-21

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.