האם עובדת שביצעה משימות במהלך חופשת לידה תהיה זכאית לפיצוי מהמעסיק?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בהתאם לסעיפים 6(א) ו-8 לחוק עבודת נשים, לעובדת שכירה אסור לעבוד במהלך תקופת חופשת הלידה. סעיף 6(א) לחוק קובע כי המעסיק ייתן תקופת לידה והורות לעובדת שקרובה ללדת ולא יעסיקה במהלך תקופה זו. לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים, מעסיק לא יעסיק עובדת או עובד כאשר ידוע לו שהם בתקופת לידה והורות.

מהי מטרת האיסור על העסקת נשים במהלך תקופת הלידה וההורות?

מטרתו של איסור זה היא להגן על נשים, לאפשר להן לשהות עם ילדיהן בחודשים הראשונים שלאחר הלידה ולמנוע ממעסיקים להפעיל על נשים לחץ לעבוד בתקופה זו. מעסיק אינו רשאי להכריח עובדת לעבוד במהלך תקופת חופשת הלידה, לא למשך יום עבודה מלא ולא למשך שעה או מספר שעות.

המעסיק מחויב לדעת כי תקופת חופשת הלידה נועדה ליצור התנתקות מלאה בין העובדת לבין מקום העבודה. על כן, האיסור המוטל על העסקת עובדת בתקופת חופשת לידה הוא איסור מוחלט וכל חריגה של המעסיק מאיסור זה תוביל לסנקציה אזרחית משמעותית נגדו.

חשוב לציין כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלול את תשלום דמי הלידה לעובדת אם נודע לו שהיא עבדה במהלך תקופת חופשת הלידה.

פיצוי בסך 25 אלף שקלים לעובדת שביצעה מטלות במהלך תקופת הלידה וההורות

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה עובדת נגד מעסיקה לאחר שביצעה מרצונה מטלות הקשורות לעבודה במהלך תקופת חופשת הלידה. בית הדין הבהיר כי גם אם שררו בין העובדת לבין ממונה יחסי קרבה חמים והעובדת בחרה לעבוד בזמנה הפנוי משיקוליה, הרי שהטענה כי העובדת ביקשה להיות מעורבת בנושאים הקשורים לעבודה אינה רלבנטית. זאת מכיוון שהאיסור המוטל על המעסיק באשר להעסקת עובדת במהלך תקופת לידה והורות הוא מוחלט.

לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, העובדת עבדה בחברה במשך שש שנים, בתחילה בתפקיד של מנהלת תיקי לקוחות ולאחר מכן עברה לתפקיד של מנהלת חטיבת מכירות.

העובדת טענה שהמעסיק דרש ממנה לבצע מטלות במהלך תקופת חופשת הלידה

העובדת טענה כי במשך כל התקופה שהייתה בשמירת הריון ולאחריה במהלך חופשת הלידה, המעסיק דרש ממנה לבצע משימות עבור החברה וזאת גם כאשר היא לא חשה בטוב. העובדת הוסיפה וטענה כי היא התבקשה לעבוד מהבית, לקיים קשר טלפוני עם לקוחות של החברה ולהמשיך לתת להם מענה, להיפגש עם לקוחות ואף להגיע למשרד כדי לטפל בעניינים שונים ומגוונים.

העובדת טענה כי היענותה למילוי המשימות נבעה מחששה לאבד את תפקידה בחברה אם תסרב.

המעסיק טען שהעובדת הייתה זו שביקשה להמשיך להיות מעורבת בנושאים הקשורים לעבודה

מנגד, המעסיק הכחיש את דברי העובדת וטען שהיא הייתה זו שביקשה להמשיך ולהיות מעורבת בנושאים הקשורים לעבודה מכיוון שרצתה להמשיך להיות בעניינים ולשמור על קשר עם החברה.

המעסיק הוסיף וטען כי בשל הקשר הקרוב בין העובדת לבין הממונה עליה, האחרונה הסתייעה בה מדי פעם על ידי התכתבויות במייל וזאת רק כאשר הדבר היה נחוץ והכרחי. עוד נטען כי המנהלת לא התלוננה על כך מעולם ועל כן לא הורגש שהיא חוששת לסרב לבקשות של הממונה.

בתוך כך, העובדת הציגה בפני בית הדין תכתובות שלה עם הממונה עליה במהלך תקופת חופשת הלידה כמו גם מסמך המפרט את שלל המטלות שהתבקשה לבצע. בעוד הממונה על העובדת אישרה בעדותה את תוכן המסמך היא הוסיפה וטענה כי המנהלת ביקשה לבצע את המטלות הללו מיוזמתה.

בית הדין למד על התרבות הארגונית הלקויה של החברה באמצעות בחינה של אירוע אחר שבו העובדת התבקשה לבצע משימה ללא דיחוי בשעת לילה מאוחרת כאשר היא שוהה בחופשת מחלה.

בית הדין קבע כי התנהלות החברה בכל הקשור להעסקת העובדת במהלך תקופת המחלה, למרות העובדה שאינה קשורה להפרת חוק עבודת נשים, מעידה על התנהלות לקויה של החברה בנושא זה. עם זאת, בית הדין דחה את טענת העובדת אשר לפיה היא ביצעה את המטלות הקשורות לעבודה עקב פחד לאבד את עבודתה או בעקבות חשש מהממונה עליה.

בית הדין לעבודה פסק לעובדת פיצוי בסך 25 אלף שקלים

לאחר בחינת מכלול העדויות, הראיות והנתונים הרלבנטיים, בית הדין לעבודה החליט לחייב את המעסיק לפצות את העובדת בעקבות הפרת הוראות חוק עבודת נשים ולשלם לה פיצויים בסך של 25 אלף שקלים.

סע"ש 2720-07-20